Search This Blog

Friday, July 21, 2017

חרדי שהואשם בעבירה חמורה במטוס - ייכלא

יואל אוברלנדר, חרדי שהודה כי הטריד אשה שישנה בטיסה מישראל לארה"ב, נידון ל-13 חודשי מאסר בפועל, כך דווח בוושינגטון פוסט.

אוברלנדר, תושב מונסי, ניו-יורק, נידון בבית המשפט הפדראלי בניו ג'רזי ביום חמישי (אתמול) לאחר שהודה באשמת תקיפה.

המקרה אירע בטיסת אל על מתל אביב לשדה התעופה ניוארק ליברטי, במאי 2016.

מכתב האישום עולה, כי אוברלנדר בן ה-36 הטריד אשה זרה שישבה לידו בטיסה לאחר שהמשיך במעשיו, היא ביקשה מהדיילים לעבור מקום אחר, לאחר שהגיעה לביתה התלוננה נגד אוברלנדר.

על פי הדיווח, אוברלנדר עצמו הורשע ב-2002 בניו יורק בהתעללות בילדה בת 11, ובעוד מקרה של תקיפת ילדים.

Thursday, July 20, 2017

סיוט באוטובוס: "הוא נגע בי, תקף אותי מינית!"

דנה וקסלר, צלמת מתל אביב, פרסמה ברשת מקרה שאירע לה אתמול (רביעי) במהלך נסיעה באוטובוס, וגרמה לסערה גדולה ברשת החברתית. לטענת וקסלר, היא הותקפה מינית בזמן שעלתה לאוטובוס וכדי למנוע מנשים נוספות לעבור את החוויה המשפילה שעמה התמודדה היא צילמה את האדם שהטריד אותה, ופרסמה את תמונתו בפייסבוק. 



הפוסט של וקסלר הפך בן רגע לוויראלי, וזכה לאלפי שיתופים ולייקים. מאות גולשים הגיבו עליו וכתבו תגובות נזעמות. 

"אני חייבת לספר מה קרה לי עכשיו. קודם כל, בשביל שזה לא יקרה לעוד בנות ודבר שני בשביל להוציא את זה החוצה", כתבה וקסלר בתחילת הפוסט שלה והוסיפה: "עליתי על קו 172 (בתוך תל אביב) והייתי בתכתובת אסמס אינטנסיבית וסוערת שקשורה בעבודה שלי, ולקחה את מירב תשומת הלב שלי (מהאוטובוס עצמו ומהאנשים סביב)". 

בהמשך הפוסט שלה חשפה הצעירה את הרגע הנורא שעברה במהלך הנסיעה: "היה צפוף מאוד, ועמדתי כמו שהרבה פעמים קורה בעיר. ברגע שסיימתי לכתוב את ההודעה פתאום ראיתי שיש יד של גבר מתחת לשמלה שלי ומעל התחתונים שלי על איבר המין שלי. הגבר הזה שבתמונה לא התבלבל ולא נגע בי במקרה, ולא בטעות אלא עשה מעשה פיזי בתנועות של אוננות על איבר המין שלי ללא ידיעתי, ובוודאי ללא רשותי, הוא תקף אותי מינית! 

"ברגע שהבחנתי במתרחש התחלתי לצעוק באוטובוס, ולצרוח עליו ולהסביר לכולם מה קרה. צילמתי אותו והנה הוא לפניכן, כדי לנסות ולמנוע מקרים דומים. חשוב לציין שאני בחורה בשנות השלושים לחיי אבל נראית מאוד מאוד צעירה לגילי, ואין לי ספק שהוא חשב שאני נערה - עוד עובדה שמכעיסה ומקוממת אותי מאוד". 

וקסלר סיפרה גם על תחושותיה הקשות לאחר המקרה: "באוטובוס האנשים החלו לצעוק עליו שהוא צריך להתבייש בעצמו, ואני התחלתי לבכות. ברגע שהאוטובוס עצר הוא ברח החוצה. תקראו את המילים האלה, תזכרו את הפנים שלו, ואל תתביישו להגיב אם תפגשו בו. אני אצל חברה ומרגישה בסדר, מכאן אני הולכת למשטרה לתת עדות". 

חלק מגולשים שהגיבו על גבי הפוסט של וקסלר טענו כי הם מזהים את האדם שצילמה. ראיתי אותו פעם עושה את זה ליד מישהי (לא נגע בה) בתחנת אוטובוס עזריאלי. חייבים עם התמונה הזו לתפוס אותו", כתבה העוקבת סימה והגולשת שירה הוסיפה: "קרה לי גם על קו של דן בתל אביב, לפני שנה בערך! לא זוכרת אם זה הבן אדם, אבל גם מבוגר שישב לידי באוטובוס ותוך כדי שאני מתכתבת בנייד הניח את היד שלו על הרגל שלי. הערתי לו שאני מרגישה שהוא מטריד אותי ושיסלק את היד ממני, והוא פשוט ברח מהאוטובוס".

פסק דין רבני: מתלוננת שווא תפסיד מזונות וכתובה

החלטה חריגה בחומרתה מנסה לשים קץ לתופעת תלונות השווא נגד גברים:­בית הדין הרבני בתל אביב קבע כי אישה תושבת העיר, שהתברר כי התלוננה תלונת שוואנגד בעלה, תפסיד את דמי המזונות, וכן את דמי הכתובה שהייתה אמור לקבל עם הגירושין. מדובר בפסק דין שנחשב לחריף ותקיף מאוד.

מאחורי הפסק עומדים הדיינים הרבנים יצחק רפופורט, מאיר פרימן ומאיר קהאן. בתחילה, האישה הגישה תלונה במשטרה ובעקבותיה הורחק הבעל מביתו מיד לחמישה ימים. לאחר מכן פנתה האישה לבית המשפט לענייני משפחה, וזה הרחיק את הבעל ל-90 יום מביתו בהסכמה. בסופו של דבר חקרו המשטרה והפרקליטות את התיק לעומק, ולאחר שמצאו שהאישה איימה בעבר להגיש תלונות סרק נגד הבעל הוחלט לסגור את התיק מחוסר מוחלט של ראיות. 

בפסק הדין כתבו הדיינים כי "אם מוגשת תלונה בלתי מוצדקת, ההשלכות כלפי הבעל קשות מנשוא: הרחקה על ידי המשטרה כברירת מחדל, וכן פגיעה ארוכת טווח במסגרת הליך של מתן צו הגנה הנשען על רף ראייתי שמשקלו פחות ממשקל הנוצה". הדיינים ציינו כי הערכאות המשפטיות "לוקחות מקדם ביטחון מחשש לאלימות", והסבירו ש"כך גם אם בסופו של ההליך יזוכה הנילון או הנאשם – הרי שעצם ההשפלה שבהליך פוגעת בשמו הטוב ופעמים רבות גם בתעסוקתו של הנילון ללא מרפא ותיקון המעוות". 

עוד כתבו הדיינים כי "הרחקת אדם מביתו בטענות שווא מהווה פגיעה אלימה במישור הפיזי, בהרחקתו בעל כורחו מביתו שלו. מאידך המתלוננת צוברת רווחים טקטיים בהליכים משפטיים של קביעת משמורת, דמי כתובה וכו' וגם קיימת זיקה ישירה לגובה המזונות. בסיכומו של דבר מוצא הנילון את עצמו במציאות קפקאית ללא מוצא". 

תופעת תלונות השווא נידונה גם בשבוע שעבר בבית הדין הרבני האזורי בחיפה. אב בית הדין כתב כי "הצד שמתלונן תלונות שווא הוא המפסיד וגורם נזק גדול"

Wednesday, July 19, 2017

הותקף מינית על ידי מורה ונחשף: "הוא חנק לי את החיים"

"שמעתם עליי רבות. ראיתם אותי מרצד במסכי הטלוויזיה באתרי החדשות. י' קראו לי שם. החלטתי להיחשף: אני יענקי רייניץ, בן 21 היום. למדתי שנים רבות אצל אדם נערץ שבעוד חודש ייכנס לכלא לשנים ארוכות". כך כתב היום (ד') בפוסט שפרסם בפייסבוק אחד הנערים שהותקף מינית על ידי המורה אהרון שלמה ליסון מביתר עילית, שהיום נגזרו עליו שבע שנות מאסר לאחר שהורשע בתקיפה מינית של רייניץ ושני אחיו.

"אני לא יודע מהיכן להתחיל, מההתחלה או אולי מהסוף", כתב רייניץ. "סיפור חיי התגלגל בשנתיים האחרונות אינספור פעמים בערוצי הטלוויזיה ובאתרי האינטרנט השונים. אך כיום, בפעם הראשונה החלטתי להסיר את הכפפה ולהיחשף כאן בעמוד הפייסבוק שלי, לגולל בפניכם מעט מהאוקיינוס הסוער בחיי. ולו בשביל לעודד, לחזק, לרומם, ולתת תקווה לכל אותם ילדים ובני נוער שעוברים את מסכת ההתעללות שאני עברתי".

רייניץ מספר על הפעם הראשונה שבה פגש ברב. "הייתי ילד בגיל 12 כשנכנסתי לכיתה ח' שבה לימד הרב הנערץ, החסיד המיוחד, אהרון שלמה ליסון. האיש המכונה 'הרב ליסון' נהג בעקביות לשבח אותי בפני חבריי לכיתה וצוות תלמוד תורה. להעניק לי מתנות לרוב ולשלוח איתי פתקי נחת להורים. בקהילה האיש הזה היה אדם נדיר ומיוחד, פשוט מלאך.

"כילד חרדי לא שמעתי בחיים את צמד המילים 'פגיעה מינית'", כתב רייניץ. "הוריי תמיד הזהירו מפני 'אנשים מסוכנים וחולים' שנוגעים בילדים, אבל בחלומות השחורים ביותר שלי לא שיערתי שהכוונה גם לאיש האהוב והמיוחד הזה, הרב ליסון. הוא היה המורה והרב הכי נערץ עליי, היה כל עולמי, בטחתי בו בזמנים קשים, הוא היה הדמות העילאית ביותר עבורי בתור ילד קטן והאיש הזה ניצל אותי עשרות פעמים עבור סיפוקו המיני. ואם גופי הקטן לא הצליח לספק עבורו תענוג מיני בחלוף הזמן, אז קדימה, הרי בדיוק בשביל זה יש עוד ילדים".

רייניץ מספר על היחסים המיוחדים שהיו לו עם הרב, לפני שהוא תקף אותו מינית. "הוא ביקש ממני לקיים את מאמר המשנה בפרקי אבות 'עשה לך רב', וכך מיניתי אותו כמשפיע האישי שלי. משפיע זה אדם שמוגדר בחברה שלי כאיש שאליו פונים בעת משבר רוחני. ניתן למצוא בו כותל רחב לכל סוגי הבעיות בעולם, איתו נשארים בקשר לתמיד. סוג של אלוקים".

החיים. הוציא ממני כל טיפת אוויר של חמצן טבעי והשאיר אותי אחרי כל פגיעה עם הרהורים שכרגע הוא עשה לי את הדבר הכי טוב בעולם, בשבילי. כי הוא אוהב אותי, כי אכפת לו ממני. כי אני הכי טוב, מצטיין, יפה, הכי צדיק בעולם. ולכן רק לי מגיע הדבר הזה. הייתי בעיניו גוש בשר קטן ויפה ועשיתי את מטרותיו נאמנה, הוא שלט בי לגמרי. לא הבנתי מה קורה, דם אדום מעולם לא התפרץ ממני. ממש כמו שבגופה של מת אפשר לבעוט ואף לקרוע עור וגידים, אבל המת לא ירגיש זאת, את קול הזעקה מעולם לא ישמיע. כך עברו עליי שנות הפגיעה, מאדם חי הפכתי למת".

רייניץ מאוכזב מאוד גם מהרבנים שהעידו לטובתו של ליסון. "איך אוכל לתאר את הצער והאכזבה, את תחושת הכעס והבגידה, כשמורים ורבנים שלימדו אותי שנים רבות, יום יום, שעליהם בטחתי וסמכתי, הופיעו מולי בדוכן העדים בבית המשפט ושיבחו והוללו את הרב הנערץ? היחידים שהיו שם, שידעו וראו את הזוועות שעברתי היו הוא ואלוקים. אלוקים בטח קפא במקום, איך לא? האמת, גם אני קפאתי, רק הוא לא קפא. עבד במרץ, בחום ואכזריות אינסופית. קילף ממני שכבה אחר שכבה של תמימות, צחוק ילדותי, אושר נעורים. אור, נורמליות, אנושיות ודרך חיים. עשה ממני מפלצת".

בסיום הפוסט פונה רייניץ לנערים נוספים שהותקפו מינית: "אני מנצל את הבמה ופונה לשאר הילדים שנפגעו מהאיש שפגע בי, ומאנשים אחרים. בבקשה, תעזרו לעצמכם. לא אשקר לכם, הדרך להגיע ליום הזה שהגעתי היא קשה מנשוא. שום תיאור בעולם לא יצליח להכיל בתוכו את הקשיים האמיתיים שבזה. אבל זה שווה, סוף האמת לנצח. אני רוצה להודות קודם כל לבורא עולם שיודע מה טוב לי גם אם זה לא מובן ולא מסתדר. להורים היקרים והמדהימים שלי. אמא ואבא, אני יודע שהסיפור הזה גזל מכם שנים רבות מהחיים. אבל הנה, ניצחנו, וזה רק בזכותכם. בזכות החומה הבצורה שהעמדתם בשבילנו גם כשהאדמה רעדה תחתינו ואיימה להחריב את כל חיינו. לא ויתרתם. ואתה מר ליסון, אין לי מושג מה יגרום לרפא את כל הפצעים והמוגלות שפתחת לכל כך הרבה ילדים שלא טעמו טעם חטא. אז קדימה מנוול, תידחף לכלא".

שמו לא קעניג אלא מלכה החליף לשם אשכנזי

רפאל קעניג ס"ט מלייקווד הוא בעצם רפאל מלכא ס"ט שהחליף את שמו לקעניג (תלמיד של אלברנס-הלברנץ או לא) והוא באמת גיסו של האדמור נחמן ס"ט ולא של נתן.

בתמונה ידידינו רפאל מלכא(קעניג)

צעירה טענה בפייסבוק: "טרמפיסט חרדי תקף אותי"; המשטרה עצרה אותו

עיר חרדי בן 24 מת"א, נעצר בחשד שביצע מעשה חמור ואסור 

לפני כחמישה חודשים, רכב שחלף בשעת לילה בכביש, עצר לטרמפיסט חרדי שביקש להגיע ליעד, כך פרסמה בפייסבוק צעירה. על פי התיאור שלה, הטרמפיסט, צעיר חרדי, ביקש טרמפ ובמהלך הנסיעה לטענתה החל לבצע בה מעשים חמורים ואסורים. 

"כשעמדתי ברמזור, ניגש אליי לחלון בחור צעיר, חובש כיפה שחורה, לבוש בבגדי חרדי, חולצה לבנה ומכנס כחול כהה, הוא הרכיב משקפיים ללא מסגרת ומעל השפה הייתה לו נקודת חן. החלון שלי היה פתוח והוא ניגש אליי ושאל אם במקרה אני מגיעה להוד השרון.. נלחצתי.. אני לא עוצרת טרמפים לגברים ובטח שלא באמצע הלילה" כתבה בפוסט ארוך, והמשיכה כי "היו לו פנים של "ילד טוב ירושלים" ואם לומר את האמת, בטיפשותי ריחמתי עליו, השעה הייתה 1 בלילה, אין אוטובוסים והרגשתי שאני עושה מעשה טוב. באמת שהיססתי וגם קצת פחדתי, אבל הסכמתי לעזור לו". 

בהמשך הפוסט תיארה הצעירה כי במשך שעתיים וחצי הוא ניסה לתקוף אותה "ניצלתי רק בחסדיו הרבים של הקב"ה שהכניס בי מילות תחנונים שיתן לי לחזור הביתה בריאה ושלמה לילדים שלי. שעתיים וחצי של תפילות בלתי פוסקות לאבא שבשמים שיושיע אותי - והוא הושיע. הצלחתי לברוח בסופו של דבר, ישתבח שמו". 

בעקבות הפוסט בפייסבוק, משטרת מחוז שרון פתחה בחקירה והזמינה את הצעירה למסור עדות, ועם עיבוי הנתונים, ביצעו פעולות נוספות בניסיון להתחקות אחר זהות החשוד. משנודעה זהותו של החשוד בתקיפה, הצעירה קבעה איתו מקום מפגש בצומת רעננה. 

מחלק מודיעין בילוש תחנת כפר סבא שהתייצבו במקום מבעוד מועד, זיהו את החשוד עם הגעתו למקום המפגש והוא נעצר לחקירה. 

מדובר בתושב תל אביב בן 24. ל'בחדרי חרדים' נודע כי בחקירתו קשר את עצמו למקרה. במשטרה חושדים כי אין מדובר במקרה בודד אלא בדפוס שחוזר על עצמו. 

החשוד יובא בשעות הקרובות לבית משפט השלום שם המשטרה תבקש להאריך את מעצרו.

בפשיטה משטרתית: נחשף מפעל לזיוף מזוזות

יום (רביעי), לקראת הצהריים פשטו בלשי המשטרה ולוחמי מג"ב על מבנה תעשייה בעיר אשקלון בו על פי החשד ממוקם בית דפוס בחשד לזיוף קלפי מזוזות.
במהלך הפשיטה נאלצו חלקם של הכוחות להיכנס דרך חלונות המבנה מאחר ומפעיל המקום נעל עצמו. כוחות המשטרה גילו כי במקום ציוד הדפסה רב שכולל בין היתר גלופות וחומרי גלם וכמו כן אותרו עשרות קלפים מוכנים להפצה. 
מפעיל המקום, תושב אשקלון כבן 28, נעצר על ידי הבלשים והועבר לחקירה במשטרה.

שבע שנות מאסר למורה שתקף מינית שלושה אחים: "ניצל את סמכותו"

ת המשפט המחוזי גזר היום (רביעי) שבע שנות מאסר בפועל על אהרון ליסון, מורה שהורשע בתקיפה מינית של שלושה אחים קטינים בין השנים 2009 ל-2014. ליסון הורשע בביצוע שורה של עבירות באחים בתקופת שונות, ובניצול האמון שהם ואמם נתנו בו. בנוסף הוטלו עליו שנתיים מאסר על תנאי, וקנס בסך מצטבר של 320 אלף שקל.
על פי גזר הדין, "ליסון היה ידוע בהשכלתו ובידיעתו הרבה, והמתלוננים נתנו בו אמון רב. הם העריצו אותו, היו פונים אליו כדי להיוועץ בו בעניינים שונים ולהיעזר בו בלימודים". הוא ביצע את העבירות באחים במקומות שונים – בביתו, בבית כנסת ובמקווה. "הנאשם ניצל באופן קר את העובדה שהמתלוננים העריצו אותו ואת סמכותו הרוחנית", כתב השופט כרמי מוסק

השופט קבע, בהסתמך על תסקיר המבחן שנערך לנפגעים, כי המעשים גרמו נזק לבני המשפחה, שתפקודה כמקום יציב ותומך נפגעה, וכי לכל אחד משלושת המתלוננים נגרם נזק חמור וייחודי לו. המשפחה סבלה מנזק חברתי וכלכלי ומאווירת "שבר ועצבות", והיה צורך לממן לאחים טיפול נפשי. בנוסף, חברי קהילת חב"ד תייגו את המתלוננים ואת בני משפחתם כ"מויסר" – מלשינים ומעלילים, וגרמו להם לחיות בתחושת נרדפות.
סנגורו של ליסון, עו"ד אריאל עטרי, טען כי ברקע להליך עומדת תביעה כספית שהמתלוננים מתכוונים להגיש. הוא הוסיף כי ליסון, בן 35 ואב לשישה, נתון עם משפחתו ל"תנאים לא קלים", ונאלץ לחיות בדירה קטנה סמוך למקום מגוריה של אמה של אשתו, לאחר שהורחק ממקום מגוריו.
התביעה ביקשה לפחות 12 שנות מאסר, מאסר על תנאי ופיצוי של 100 אלף שקל לכל אחד מהמתלוננים. השופט מוסק קבע כי ליסון לא הכיר במעשיו ולא הביע חרטה, והחליט שלא לחפוף את העונשים על כל אחד 

Sunday, July 16, 2017

דיין האמת: הרב מיכאל נמני

הרב נמני היה תלמיד מובהק למד 12 שנה בחברותא עם המקובל הרב יצחק כדורי זצ"ל ומקורב לבבא סאלי זצ"ל

במשך שנים רבות היה הבבא סאלי זצ"ל מחבב אותו עד מאוד . מורו ורבו בהלכה היה הרב מרדכי  אליהו שהיה מקרב אותו מאוד ואף כינה אותו בכינוי המלאך מיכאל. ביקש ממנו לפתוח בית מדרש וכולל לאברכים וכך הרב עשה.

ביתו היה בית הכנסת אורחים במשך שנים רבות אצלו בבית במסירות נפש וזיכה את הרבים. היה רב מיוחד ואהוב על המון אנשים ובדרכו הנעימה קירב המון יהודים לתורה ולמצוות. היה מוקרב גם כן למרן ראש ישיבת כסא רחמים הרב מאיר מזוז לפני כחודש במסע התורני של היה אצלו וחיזק אותו.

השאיר אחריו 17 יתומים.

הלוויתו תתקיים ביום שני בירושלים.

כינוס בארה"ב: הנוער מתדרדר לשימוש בחומרים מסוכנים

ופעת הנפילה וההידרדרות לשימוש בסמים בקרב נערים מבתים חרדים שנשרו בארה"ב שסוקרה בהרחבה ב"כיכר השבת" בשנה האחרונה, כאשר טרגדיות רבות התרחשו ל"ע על רקע זה, עולה על סדר היום הציבורי החרדי באמריקה כאשר רבנים עסקנים ואישי חינוך מנסים להציע פתרונות ועזרה למה שהפך להיות "מכת מדינה" בריכוזים החרדיים.
כפי שדווח ב"כיכר השבת", לטענת ארגונים העוסקים בתחום, ישנם מידי שנה למעלה מ-60 מקרים של התאבדויות או מוות משונה מחומרים אסורים בשל תופעות אלו, מה שמצריך עיסוק עמוק בסוגייה הבוערת.
בסיקור נרחב בעיתון "ניו יורק פוסט" שנעשה לאחרונה טענו עסקנים כי המספר של הנפגעים גדול עוד יותר אולם ישנם כאלו המעדיפים להמשיך ולנסות לטאטא את הבעייה מתחת לשטיח ומתכחשים לקיומה.
"זו הסכנה הגדולה הנמצאת כעת על השולחן של גדולי הרבנים וראשי הישיבות", טוענים העסקנים בלהט ומבהירים כי יש למצוא לה פתרון מניח את הדעת. "לצערינו אין בית שאין בו מת, אין כמעט משפחה חרדית שלא מכירים מישהו קרוב או רחוק שהידרדר לשימוש בחומרים האסורים הללו והתמכר עד שנשתנו חייו לבלי היכר".
בסוף השבוע האחרון יזמו בארגונים "אוהל" ו"עמודים" בראשותו של רבאיי גלוק המסייע להביא למודעות הציבור את התופעה הקשה ואופני ההתמודדות עימה ,סדרת פאנלים והרצאות של רבנים ואישי חינוך שעסקו בנושא במלוא הרצינות במטרה להביא לפתרונות.
בין ההרצאות נאם ד"ר נורמן בלומנטל על מחלות ובעיות נפש בציבור החרדי מה ניתן לעשות וכיצד ניתן לסייע למכורים מתוך הקהילה וגם לכאלה שיצאו ממנה. כמו כן שמעו המשתתפים את הרצאתו של עקיבא פרלמן, פסיכולוג קליני, כיצד ניתן להחזיר את המכורים לחיים: להבין את האדם והנפש שמאחורי ההתמכרות.
"חייבים לעלות את הנושא למודעות הציבורית. זוהי שריפה של ממש. לא עוברים שבועיים בלי מיתה משונה או התאבדות של נושרים כתוצאה מצריכת חומרים מסוכנים. זה פוגע בכולם חסידים ליטאים ובני עדות המזרח, זו בעייה המאיימת על הקהילה החרדית כולה", מתריעים העסקנים.

Friday, July 14, 2017

יקי אדמקר מספר: כך התנתקתי מחסידות גור


אדמקר, כתב הכנסת והחרדים של וואלה, מגיש תוכנית יומית ברדיו  "קול ברמה", נשוי ואב לבת. נחשף 
לראשונה וסיפר את סיפורו למנדי גרוזמן מ'מקור ראשון'.

"מעולם לא הסתרתי את הסיפור שלי", סיפר לו, "באחד על אחד, יכולתי תמיד לספר אותו גם למישהו שהכרתי לפני שתי דקות. הרקע שלי רק בנה אותי, אבל לא חשבתי שאני צריך לספר אותו לכולם. היום, כשאני אבא, אני מסתכל על הכול בצורה הרבה יותר בוגרת. כחלק מהתהליך, הרגשתי שאני רוצה להוציא את זה החוצה. אני יודע שיגידו שאני עושה את זה בשביל פרסום, אבל ברוך השם יש לי תפקיד בתקשורת שאני מרוצה ממנו, וזה לא יתרום לי בכלום. אני חושב שאיפשהו, כדי להגיע להבנה טובה יותר עם עצמי, אני רוצה לשמוע את התגובות של הסביבה שמכירה אותי, הקרובה והרחוקה יותר. עד  עכשיו קיבלתי החלטות בעצמי ושפטתי אותן בעצמי, מעניין אותי מה יש לאנשים להגיד על זה". 

- רוצה אישוש לכך שפעלת נכון?

"לא. אני לא מתחרט. ההחלטות שלי לא באמת היו שלי. המסגרות הובילו אותי אליהן.  

- אז מה מסקרן אותך?

"אולי זה יוביל אותי לנקוט בצעדים ולהסתכל על הסיפור אחרת. בעיקר על העובדה שאני לא בקשר עם אבא שלי כבר יותר מעשור", המשיך וסיפר.  

- אם כולם יגידו לך שאתה חייב לחזור להיות בקשר איתו, תחזור?

"זה לא שיום למחרת אקבל החלטות, אבל זה ייתן לי תובנות נוספות. אף אחד לא ממהר לעשות מה שכולם אומרים לו, אבל זה בהחלט יעניק פרסקטיבה אחרת". 

גרוזמן שראיין את אדמקר כתב: "את יקי אדמקר אני מכיר כחמש שנים. כשהתחלתי את  דרכי התקשורתית באתרי האינטרנט החרדיים, הוא כבר היה כוכב מגזרי. התחברנו במהלך עבודה משותפת באתר 'בחדרי חרדים, בתקופה שהיה כתב פנים־חרדי ששוטט בין החצרות והקהילות ורשם לזכותו לא מעט חשיפות, בהן גם כאלו שניסו לתקן עוולות של שנים.

בסביבתו הקרובה ידעו כי מאחוריו סיפור משפחתי קורע לב שבמרכזו ביקורת חריפה על חסידות גור, מהחצרות העוצמתיות והחשובות בישראל, אבל הוא מעולם לא נתן לכך ביטוי פומבי. על גור כמעט ולא כתב, אך בכך לא היה חריג. על גור כמעט לא כותבים בתקשורת החרדית, אף אחד. בינתיים הימים חלפו, והוא הפך לכתב לענייני חרדים של "וואלה!" ובהמשך גם מונה לכתב הכנסת של האתר. במקביל הוא משדר תוכנית בוקר אקטואלית בתחנת הרדיו  "קול ברמה". בשנה האחרונה העלה במהלך שיחותינו את התלבטויותיו ורצונו לספר את הקרע שנקרע במשפחתו בשל הנוקשות השוררת בחסידות גור. העובדה שפרש כנפיים והוא כבר עובד בכלי תקשורת כללי ומסקר גם את תחום הכנסת. כך או כך, דומני שאחרי ההקדמה הזו גילוי נאות יהיה מיותר, אבל בכל זאת אומר: יקי אדמקר הוא חבר אישי שלי".

יקי אדמקר (26) נולד למשפחת קליין, משפחה גוראית ותיקה. סבו מצד אמו, שמואל דב שיליץ, נחשב לאחד האנשים החזקים בחסידות וקיבל יחס מועדף מהאדמו"ר, הרב יעקב אלתר. אמו תמיד נחשבה למודרנית יותר מהמקובל, ואם לא הבין זאת בעצמו היו מי שדאגו לומר לו זאת. באחד מהימים הגיע ל"חיידר" עם מכנסי דגמ"ח שהלבישה לו אמו, ואחד הרבנים, אמר לו: "אני מבין שגם זה חלק מהמודרניזציה בבית". 

את היד הקשה של חסידות גור החל להרגיש בגיל תשע, כשבין הוריו התעוררו מחלוקות והם נפרדו. "הפכתי למין שק חבטות כזה, מצד הילדים זה היה באופן בולט. היו ניגשים אליי ולועגים לי שההורים שלי עומדים להתגרש, אבל על ילדים אפשר לומר שהם רק ילדים. גם מצד המורים, הם שידרו לך תחושה ברורה שאתה כבר סוג ב'".

אמו "עברה טרור", לדבריו, בתקופת הפרידה. "במהלך הזמן שבין הפרידה לגירושין היו ניסיונות לגרום לה להימנע מרוע הגזירה. היא כל השנים אמרה שהיא בחרה להתגרש כי לא היה לה טוב. אני לא יודע מה הסיבה, אבל היא לא רלוונטית. כשאני מספר לך שיועצי נישואין של החסידות שידלו אותה לא להתגרש, זה נשמע לך כמו שיחה נורמטיבית. אבל שכשגור מפעילה טרור היא לא מותירה אחריה טביעות אצבע. בגור, כשמשדלים אותך לא להתגרש, זה כולל גם איומים. מבהירים לך שיום למחרת הגירושין, אתה תהיה מוקצה".

- מה זה אומר "מוקצה"?

"שיגרמו לך להתנתק מכל הסביבה שגדלת בה, בראש ובראשונה מהמשפחה. ההורים של אמא שלי צידדו אז באבי ואיימו על כל ילדיהם, אחיה ואחיותיה של אמי, שאם מישהו יעז להמשיך לשמור איתה על קשר, הם יפסיקו לדבר גם איתו. אח אחד בלבד של אמי שומר איתנו על קשר כיום, והמחיר שהוא משלם הוא ניתוק גם שלו מכל המשפחה. האנשים בגור הם אנשים פיקחים ופרגמטיים מאוד, אין שום סיבה שהם יתנהגו ככה אם אין מדיניות מאוד ברורה שמכתיבה להם. אני לא מדבר מתוך השערות, חוויתי את הדברים על בשרי. המשפחה שלי לא הייתה השחקן  היחיד בסיפור הזה. במהלך ניסיונות האיום על אמא שלי, הקלף המרכזי היה כמובן הילדים. באותה תקופה כל פעם שדיברו איתי, המסר היה אחד: אתה תלך עם אבא ולא עם אמא. זה היה המסר לא רק במשפחה, אלא גם בחיידר. כמו שאמרתי, גם כל הילדים ידעו על הסיפור, בשלב שעוד לא היו גירושין רשמיים. ילדים יודעים, כי המבוגרים מדברים על זה הרבה, כיוון שזה נתפס מבחינתם כעניין כללי. זה היה המסר אז מכל כיוון. הייתי ילד בן תשע ולא הבנתי מה רוצים ממני".

- המלחמה הזו באמך התרחשה מכיוון שהיא החליטה להתגרש, או בגלל שהחליטה להפסיק להיות חסידת גור?

"היא לא אמרה אז לאן פניה מועדות (אמו כיום היא עו"ד) עצם הגירושין הפריע להם. המניע מתעורר כשהחסידות מטפסת על עץ בניסיון לשדל מישהו להימנע מצעד מסוים, וכשזה לא מתאפשר, היא לא מסוגלת לרדת ממנו. לגוראים יש יוקרה, הם לא יכולים לפגוע לעצמם במוניטין, שהנה, חייל שלהם נפל. אבל ככה זה. הרבי אומר לעשות משהו - עושים, אין פה בכלל שאלה. המבנה הזה קיים בכל חסידות, אבל ההבדל הוא שבגור הביצוע הוא קיצוני מאוד. ברגע שהרמטכ"ל נותן הוראה, היא יורדת לרמה הפיקודית וממנה לחיילים".

בסופו של דבר בחר אדמקר ללכת עם אמו יחד עם שתי אחיותיו, בעוד שני אחים נוספים נותרו בחסות האב. "אני זוכר את היום שיצאתי מהחיידר והייתי צריך להחליט אם אני צועד ימינה אל תחנת האוטובוס שמובילה אותי לבית אבי או שמאלה, לביתה של אמי. הלכתי לאמא".

- כי הבנת שגור זה לא מקום טוב בשבילך?

"לא. כי הייתי ילד בן תשע שצריך את אמא שלו".

אחרי הגירושין, אדמקר עוד המשיך ללמוד בבית הספר של גור. "זה כבר היה השלב שבו הרגשתי שאני לא רצוי שם", הוא נזכר בחוויותיו מגיל עשר. בהמשך אמו נישאה בשנית לאיש העסקים החרדי אברהם משה אדמקר, והמשפחה החדשה עברה ללונדון למטרות עסקים. בתקופה הזו הקשר עם אביו נשמר ואדמקר ביקר אותו מפעם לפעם. כשהיה בן 14 הגיע בחודש תשרי להתפלל עם אביו בבית המדרש המרכזי של חסידות גור בירושלים, ונערים בני גילו בחסידות זרקו עליו חפצים וספרים. "אלו נערים בני 14, כבר אי אפשר לומר שהם ילדים. יש רוח שמכוונת אותם לתקוף את מי שעזב את החסידות". 

לאחר ששבו לישראל ואדמקר נכנס ללמוד בישיבת "נהורא", ישיבה חרדית שמשלבת לימודי בגרות, המעיט אביו את תדירות הפגישות עמו עד שהפסיק אותן לחלוטין. "אני זוכר שבעשרת ימי תשובה שמתי לב שאבא שלי כבר הרבה זמן לא יצר קשר. התקשרתי אליו ארבע פעמים, הוא לא ענה. עד היום לא חזר אליי. לא הייתה בינינו שיחת פרידה או הסבר כלשהו. פשוט הקשר נגמר. היום אני מרגיש כמו מישהו שחסר לו חלק בפאזל".

בהמשך החליט שאביו המאמץ יהפוך לאביו והחל לקרוא לו אבא ולשאת את שם משפחתו, אדמקר. בגיל 18, ביום הראשון שהחוק אפשר לו זאת, ניגש אל משרד הפנים וביקש לשנות את שם משפחתו באופן רשמי בתעודת הזהות. לפקידה שתהתה על העומד מאחורי הבקשה שלו, השיב: "אין לך זמן לשמוע את כל הסיפור, אז בואי נימנע מכך". בנקודה הזו אדמקר מבקש לעצור אותי. "אני לא רוצה רק לדבר על מה שהיה, כאילו אני תקוע בעבר". 

את דרכו התקשורתית החל כשהיה בן 14 תוכנית בידור יומית ברדיו "קול חי" העלתה בני נוער לשידור, ובסיום הוצע להם דיסק במתנה. אדמקר ביקש בשידור חי מהשדרן לוותר על הדיסק ו"לבוא לשדר איתך שעתיים". הבקשה החצופה התקבלה בחיוך, והוא אכן הוזמן ושידר באופן חד־פעמי את התוכנית. בהמשך החל לשדר פינות במהלך התוכניות, במקביל ללימודיו בישיבה. כשהיה בן 18 החליט לעזוב את הישיבה והתקבל לצוות תחנת הרדיו "קול ברמה", שנפתחה אז כמתחרה הספרדית ל"קול חי" הוותיק. במקביל החל לשמש ככתב באתר "בחדרי חרדים", שהיה אז בחיתוליו והחל את פריחת האינטרנט החרדית. "אלו היו ימים אחרים באינטרנט החרדי", אומר אדמקר. "אף אחד לא שיתף איתנו פעולה. לא ח"כים ובטח לא רבנים. לא היו רשתות חברתיות ואת כל הסיפורים שהבאנו בנינו מאפס. דוברים לא הוציאו לנו הודעות לעיתונות. הכתבים אז היו מסתובבים ברחובות ומחפשים סיפורים, מדברים עם אנשים ושומעים מה קורה. דווקא התקופה הזו גרמה לנו להתאמץ ולדרוש מעצמנו יותר". 

בהמשך דרכו שידר תוכנית בידור לילית ב"גלי ישראל" והגיש לצד ארי גלהר את "המיץ של הצ'ולנט", תוכנית אינטרנטית שעסקה בחברה החרדית, בהפקת אתר nrg.

- ואת גור סיקרת גם באותה תקופה?

"בתקשורת החרדית זו לא הייתה בכלל שאלה. לא  כותבים על גור. זו חסידות שקונה את מעמדה בהמון כסף, תמורת השתקה. אף מילה לא נכתבת עליהם. זו לא הייתה אפשרות וזה גם לא הפריע לי". 

- לא הפריע?

"לא. אין בי תחושת נקם. ותתפלא, במובנים מסוימים אני גם אוהב את החסידות הזו. יש הרבה דברים נכונים בשיטה שלהם. יש אנשים שלא היו מצליחים לבנות משפחות ולהקים בתים, אם לא המסגרת שדוחפת אותם לזה. לכל מי שהולך שם בתלם, השיטה עובדת יופי". 

לפני ארבע שנים החל אדמקר לשמש ככתב החרדים  של וואלה. "ינון מגל פנה אליי בהודעה בפייסבוק, נפגשנו והתחלתי בתפקיד", הוא מספר. המעבר מהתקשורת המגזרית לתקשורת הכללית אתגר אותו מחדש. "אתה ממשיך לדווח על אותם נושאים, אבל צריך להגיש אותם בצורה שתעניין את הציבור, ועם זאת לברוח ככל יכולתך מעיסוק בנושאים צהובים. זה קו עדין שצריך להקפיד עליו כל הזמן. כמובן שטענו נגדי גם שאני מכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ, אבל כתב לענייני חרדים, גם אם הוא חרדי, לא אמור לייצג את החרדים אלא לסקר אותם. ולמרות זאת, הרקע שלו מונע ממנו לפרסם ידיעות שמבוססות על בורות, כמו הוצאת דברי רבנים מהקשרם, וגם להאיר זוויות נוספות שכתבים מרקע אחר פחות יכירו. אני לא חושב שכתב לענייני חרדים חייב להיות חרדי, ויש  לי עמיתים מוכשרים מאוד שעושים עבודה נהדרת למרות שגדלו במקום אחר. אני כן חושב שטוב שיסתובבו בתקשורת גם חרדים, זה תמיד מוסיף להיכרות הכללית".

בתחילת דרכו ב"וואלה" פעל באתר ערוץ יהדות, שהוקם בעידן מגל והרוח החדשה שהביא לכלי התקשורת המזוהה כחילוני ותל־אביבי. בהמשך, עם עזיבתו של מגל לטובת העולם הפוליטי, נסגר הערוץ. אדמקר אינו מצר על כך: "ערוצי יהדות אמורים בהגדרה להביא את העומק של היהדות. כיוון שבאינטרנט אין לזה כל כך מקום, בפועל הערוץ נוטה לחפש את המוזרות הבאה של החרדים. עדיף כבר להחזיק כתב לענייני חרדים במחלקת החדשות שיביא חדשות בתחום שלו, כמו כל כתב תחום אחר, במקום להחזיק ערוץ שנוטה לצד הביזארי".

אבל המעבר המשמעותי עוד יותר מבחינתו היה כשהחל לסקר את העבודה הפרלמנטרית. אחרי כמעט עשור של סיקור החברה החרדית, בתוכה ומחוץ לה, החל להכיר עולם חדש בתפקידו ככתב כנסת. "כשאתה מחובר מאוד לתחום שגם באת ממנו וגם סיקרת אותו, קשה להיכנס לעולם מושגים חדש, אבל מגיע השלב שאתה ממצה את הדברים שעשית וכבר פחות מוצא בהם עניין. אתה מחפש את השלב הבא, ולסקר את העבודה בכנסת נראה לי כמו אתגר שבא בזמן. כל זווית ההסתכלות שלך משתנה, ואתה חושב על מה שמעסיק את האנשים, את כל האנשים בכל התחומים, ומחפש מה מתחדש בנושאים הללו. זה כיף גדול, והכניס בי רוח חדשה בכל העבודה התקשורתית".

אדמקר מספר על עצמו שהוא שונא הגדרות ("אני הולך עם כיפה שחורה וחולצה כחולה, מה זה אומר עליי בדיוק?") אבל בפועל הוא מוגדר כחרדי ומבהיר שאת בתו ישלח למוסדות חרדיים. "אני מאמין בשיטה הזו. אני עובד בכלי תקשורת כללי, וזה לא מונע ממני להאמין בצדקת הדרך החרדית. אז זו הקהילה שלי ובה אני חי, לכן כל המהות שלי מוגדרת עכשיו כ'חרדי'? אני יהודי שחי פה בארץ". 

את רעייתו, תמרי, הכיר בשידוך. "מעולם לא האמנתי שאתחתן באמצעות שידוך, אבל זה קרה. יצאנו כנהוג וכמקובל. אולי לא בלובי של בית מלון אלא בבית קפה, אבל הרעיון נשמר". אחרי עשר פגישות הציע לה נישואין. הם נישאו ונולדה להם ילדה, וכיום הם מתגוררים בנתניה, באזור שחלקו דתי וחלקו חילוני. "הרקע של המשפחה שלי מעולם לא הפריע לתמרי, כשהחלטנו לגור לא בשכונה חרדית זה כי בתור כתב לענייני חרדים אתה גם ככה מעורבב כל היום בתוך הצ'ולנט החרדי, או איך שלא קוראים לזה, אז כשאתה מגיע הביתה אתה רוצה קצת שקט. שנינו אוהבים את השקט שלנו".

- צבא עשית?

"לא. אני לא גאה בכך אבל האמת היא שאני גם לא מסתובב עם נקיפות מצפון. נכון, לא הייתי בישיבה ולא הייתה לי הצדקה להשתמט משירות, אבל בסופו של דבר אתה חלק מחברה ובגיל צעיר יותר אתה מתקשה לנקוט בצעד כזה. זה חבל לי, ולאט־לאט יבוא יום שכל מי שלא יישב בישיבה ירגיש בנוח להתגייס באופן טבעי. היום כבר לא אתגייס כי איחרתי את הרכבת. אני נשוי ובעל משפחה ובעיצומם של חיי העבודה, לא אעצור הכול לשלוש שנים. אני לא חושב שבשלב הזה של חיי גם אוכל לשרת שירות משמעותי. אני חושב על איך למלא את החובה שהחסרתי".

- מדברים הרבה על השינויים שמתחוללים בחברה החרדית, אתה חושב שהם קיימים?

"השינויים הם בשוליים. התקשורת אוהבת לדווח באובססיביות על החרדים שמתגייסים, ברמה שחורגת מהמציאות בשטח. יש תהליכים, זה כן. המיינסטרים - וכשאני אומר המיינסטרים אני לא מתכוון רק לממסד, אלא לרוב מוחלט של החברה החרדית - לא דוגל בהם. הוא כן קצת יותר מקבל אותם היום".

- אז בעוד עשור ויותר החברה החרדית לא תיראה אחרת?

"תמיד יהיו קהילות גדולות ומשמעותיות שייראו בדיוק אותו דבר. זה טוב מאוד וזה יופי. מה שכן, אני חושב שהחברה החרדית תדע להכיל יותר. גירושין, למשל, פעם זה היה שומו שמיים והיום זה כבר הרבה פחות נורא. כולנו עוברים שינויים כל הזמן. כל אחד לעצמו, וגם כל חברה וקהילה. אז גם החרדים. אבל לא צריך לעשות מזה עניין גדול, אפשר להירגע מדיבורי השינויים". 

לקראת סיום, גרוזמן מבקש מאדמקר לחזור איתו לתחילת השיחה. הצהרת שהמניע שלך לשטוח את סיפורך האישי הוא כדי להבין אם החלטת נכון. מכל מה שהבנתי, לא אתה ניתקת את הקשר.

-  אז אילו החלטות קיבלת?

"בסופו של דבר, יש בן שהוא לא בקשר עם אבא שלו. אמנם לא אני החלטתי, אבל יכולתי אולי לשנות את זה. אולי במקום לנסות לחדש את הקשר, הרמתי ידיים מוקדם מדי". 

- אתה מתגעגע אליו?

"לא. לאורך כל השנים וגם היום, הקשר איתו לא חסר לי. זאת האמת. אבא אדמקר לקח עליי חסות אבהית מוחלטת, גם כלכלית וגם בשאר המובנים, והייתה לי מעטפת שגוננה עליי. הרקע שלי רק ביגר אותי וגרם לי לרצות להגיע להישגים כבר בגיל צעיר מאוד. היום, כשאני אבא, אני חושב שניתוק בין אב לבנו הוא גרוע לשני הצדדים. אבל יותר מזה, הבנתי שאני צריך לדעת יותר מה בדיוק היה שם. הוא ניתק את הקשר, נכון, אבל בטח היו עליו לחצים. את כל זה אני רוצה להבין יותר".

Wednesday, July 12, 2017

חייל מגדוד חי"ר מואשם באונס חיילת

רב"ט ס', לוחם בגדוד חי"ר, הואשם הבוקר (ד') בבית הדין הצבאי ביפו באונס ובביצוע מעשה מגונה בחיילת המשרתת עימו בגדוד לפני כחודש. בית המשפט האריך את מעצרו של הלוחם בשבועיים, על אף שהתביעה ביקשה להשאיר אותו במעצר עד תום ההליכים נגדו. לבקשת התביעה, השופט סא"ל רונן שור הותיר על כנו את צו איסור הפרסום על תפקידה של החיילת ועל שמו של הגדוד.

כפי שפורסם לראשונה ב-ynet בשבוע שעבר, המשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח) עצרה את הלוחם ונערכו בדיקות פוליגרף לו ולחיילת, ותוצאותיהן ככל הנראה הובילו להחלטת הפרקליטות הצבאית להגיש נגדו את כתב האישום. כאמור, צו איסור פרסום הוטל על שם הגדוד ועל תפקידה של החיילת בגדוד. נגד החייל הוגש גם כתב אישום בגין שימוש עצמי בסמים.

על פי כתב האישום, הנאשם והחיילת בילו יחד עם חברים נוספים מהגדוד בלילה שבין חמישי לשישי במועדון בתל אביב, שם ניסה החייל להיצמד אליה ולנשק אותה בניגוד לרצונה. החיילת הבהירה לו כי היא אינה מעוניינת במגע או בקשר אינטימי עימו. 

בתחילת הערב ציינה החיילת באוזני חבריה שיש בביתה חדר שינה פנוי למי שיצטרך מקום ללון בו. הנאשם כתב לחיילת בהודעה כי תנועת הרכבות לאזור מגוריו נגמרה וכי אין לו איפה לישון. החיילת הציעה לו להתארח בביתה וללון בחדר השינה של אחיה, שלא היה בבית באותו הערב - והשניים חזרו יחדיו לביתה.

הלוחם נכנס עם החיילת לחדרה וניסה לגעת בה כמה פעמים בניגוד לרצונה - והיא הסבירה לו בתקיפות שאינה מעוניינת במגע עימו וכי הוא הוזמן לביתה אך ורק כיוון שלא היה לו מקום ללון בו. הלוחם הלך לחדר השינה של אחיה ולאחר מכן חזר שוב לחדרה בזמן שישנה. בכתב האישום נכתב כי הלוחם כפה את עצמו על החיילת על אף התנגדותה הפיזית ובעודו מתעלם מבקשותיה להפסיק את המעשה.

הלוחם הודה בחקירתו שקיים יחסי מין עם החיילת בבית פרטי במהלך חופשה של השניים, אך לטענתו היו המעשים בהסכמה. "לפני כחודש היינו ב'רגילה' של כל הפלוגה ויצאנו יחד למסיבה במועדון באזור המרכז כדי לחגוג את החופשה", סיפר החייל. "יחד איתי ועם החיילת היו חברים נוספים מהפלוגה. שתינו אלכוהול ואחרי המסיבה היא הזמינה אותי לבית שלה. היינו אצלה בחדר כשבאותו זמן הוריה נמצאים בחדר הסמוך. לא תקפתי אותה בניגוד לרצונה. קיימנו יחסי מין מלאים אחרי רמיזות מיניות רבות מצידה באותו הערב''.

למקורביו אמר רב''ט ס': ''אני לא יודע מאיפה זה נפל עליי. מעולם לא הסתבכתי עם החוק ונחשבתי ללוחם טוב בפלוגה שלא עושה בעיות. עולמי חרב עליי ואני מקווה מאוד שהיא תחזור בה מהתלונה''. עם זאת, במצ"ח נוטים להאמין יותר לגרסת החיילת.

במהלך החקירה נאספו עדויות מעדים נוספים בנוגע לאירוע. בית הדין הצבאי ביפו האריך בתחילת השבוע את מעצר החייל, ובהחלטה נכתב: "החשד הסביר מבוסס על כמה נתונים המצויים בתיק החקירה, המשתלבים לכאורה האחד בשני ומאמתים את החשד המדובר.
נוכח התשתית הראייתית הקיימת וצרכי החקירה, יש עילות מעצר".

עורך הדין של החייל, עדי כרמלי, מסר בתגובה: ''מעשיו של מרשי נעשו בהסכמה. אני משוכנע שיתברר שמדובר בתלונת שווא נגד חייל שעברו נטול כל רבב".

תושב בני ברק מואשם בביצוע מעשים מגונים בנערים שעבדו אצלו

"ניצל את יחסי העבודה והמרות וביצע מעשים מיניים רבים": משה פישר, תושב בני ברק בן 53, הואשם הבוקר (ד') בהטרדה מינית ובביצוע מעשים מגונים רבים בשני נערים בני 15 שעבדו אצלו ובחברם, נער נוסף בן 13. העברות כלפי הנערים שעבדו איתו נעשו תוך ניצול יחסי תלות, מרות ועבודה.

לפי כתב האישום שהוגש על ידי עו"ד מיטל מור, במהלך החודשים אפריל ומאי העסיק פישר את שני הנערים בעסק שבבעלותו. במהלך התקופה שעבדו אצלו נהג פישר להסיע אותם יחד עם חברם בן ה-13, ברכבו במסגרת שעות העבודה ומחוצה להן. הוא נהג גם לבלות בחברתם וקנה עבורם בגדים, טלפון נייד, אופניים חשמליים, סיגריות ואוכל. 

הפרקליטות מבקשת להאריך את מעצרו. בבקשה כתבה התובעת עו"ד מור: "מעשיו מלמדים על דפוס פעולה שבו נקט: יצירת קשר קרוב עם הקטינים, טרף קל, האופן שבו נהג לבלות עמם, להסיע אותם ולרכוש עבורם מוצרים שונים על מנת לרכוש את אמונם ולהביא לקרבה וליצירת תלות בינם לבינו. הנאשם ניצל את יחסי התלות, העבודה והמרות שנוצרו בינו לבין הקטינים וביצע בהם מעשים מיניים במספר רב של הזדמנויות".

הנערים מסרו עדויות על המעשים ואף נערך עימות בין שניים מהם לבין פישר. לגבי נער אחד העיד פישר כי הוא אכן העסיק אותו ורכש עבורו מוצרים שונים, אך טען כי לא נגע בו. לגבי נער אחר הכחיש כי העסיק אותו וכן הכחיש שנגע בו, אך אישר שהקטין לן אצלו.

נטען כי פישר קיים שיחות והתכתבויות בעלות אופי מיני עם הנערים, הפנה לעברם הצעות והתייחסויות מיניות וביצע בהם במספר הזדמנויות מעשים מיניים, תוך ניצול יחסי המרות. באחד המקרים נמצאה התכתבות בינו לבין אחד הנערים, שבו הוקלט פישר אומר: "בוא נקווה שאני אראה אותך מחר, אני מאוד רוצה לראות אותך בחול המועד הזה, בסדר? אני סומך עליך שאתה תמצא את הדרך... מה שבטוח שאני יכול להגיד לך זה שאיתי אתה תהנה. ותדע לך שאני תמיד, תמיד, תמיד אוהב אותך".

בחקירה טען פישר כי ההתכתבות הוצאה מהקשרה וכי לא מדובר במשהו מיני, אף שכך עשוי הדבר להשתמע. לדבריו, כך הוא נוהג להתבטא אף שאין לו כל כוונה מינית. 

עורכת דינו של פישר, יעל ניסן פינקלמן מהסנגוריה הציבורית, מסרה: "הנאשם טוען כי מדובר בסכסוך עסקי על רקע של סחיטה נגדו ומכחיש בתוקף את הכל החשדות".


Tuesday, July 11, 2017

פועלת ניקיון מאוקראינה: "אברך במודיעין עילית הטריד אותי"

פועלת ניקיון בעלת דרכון אוקראיני טוענת שהותקפה במשך מספר פעמים על ידי אברך תושב מודיעין עילית.

העובדת שמשמשת כפועלת ניקיון במספר מבנים בעיר, לא הגישה עד כה תלונה במשטרה – וזאת מכיוון שהיא שוהה בארץ בלי היתר.

ל'אקטואליק' נודע כי האברך ניצל את העובדה כי היא מוגדרת כ"שוהה בלתי חוקית", והטריד אותה מספר פעמים בדירה ברחוב אבני נזר בעיר, הפועלת האוקראינית סיפרה לתושבים בעיר כי האברך עוקב אחריה מספר פעמים, וכעת היא חוששת להמשיך ולעבוד באזור מחשש כי המקרה יחזור על עצמו. מאידך היא, חוששת להגיש תלונה מחשש שהיא תגורש מישראל.

אחד התושבים בעיר שחשף לנו את פרטי המקרה הביע זעזוע: "האברך מסתובב חופשי", הוא מתריע ומזהיר: "הוא עוד יכול לפגוע בעוד נשים בעיר, אנחנו חוששים".

אישום: חרדי תקף מינית את בתו החורגת וחברתה

אב מבית שמש מואשם בעבירות של מעשים מגונים ובניסיון למעשה סדום כלפי בתו החורגת שטרם מלאו לה 14 שנים. על פי כתב האישום שהוגש היום (ראשון) לבית המשפט המחוזי בירושלים, האב ביצע את המעשים על פני תקופה של ארבע שנים. בנוסף, לאיש מיוחסות גם עבירות של מעשים מגונים בקטינה בחברתה של בתו.

לאחר שנודע לו על החקירה המשטרתית בעניינו, פנה הנאשם באופן חוזר ונשנה אל אשתו, והפציר בה שתגרום למתלוננות לפנות אל המשטרה ולטעון כי שיקרו וביקשו להעליל עליו. לפיכך, בפרקליטות מחוז ירושלים, באמצעות עו"ד ג'ני אבני, הוסיפו לכתב האישום גם עבירה של הדחה בחקירה.

בכתב האישום מתוארים מעשיו לכאורה של הנאשם, כאשר בחלקם הוא הצמיד את גופו לגופה לאחר שהתפשט וחיבק אותה בחוזקה. חברתה של הבת התלוננה אף היא על כך שבאחד המקרים האיש נישק אותה בכח לאחר שהסיע אותה לביתה.

בפרקליטות ביקשו מבית המשפט לעצור את הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים נגדו משום שהמעשים המיוחסים לו בכתב האישום "מצביעים על מסוכנות מינית רבה לקטינות".